סרטים שנתמכו על ידי הקרן

רן טל.jpg

1341 פריימים מהמצלמה של מיכה בר-עם

בימוי: רן טל | הפקה: רן טל ושריג פקר.

סרט על צילום ועל צלם מלחמה. אבל לא פחות מכך, זהו סרט על הצלקות שמותירה ההיסטוריה לא רק בקורבנות שלה, אלא גם במתעדים שלה.  מיכה בר-עם, מבכירי צלמי ישראל, הקדיש חמישים שנות צילום לתיעוד הפרויקט הישראלי. כיום כשהוא כבר בן למעלה מתשעים, הוא מביט אחורה על חייו ועל הדימויים שאסף ומנסה להבין בשביל מה ובשביל מי כל זה. במשך שנה וחצי איפשר בר-עם לבמאי רן טל (ילדי השמש, גן עדן, המוזיאון), כניסה חופשית לארכיון הצילומים העצום שלו שנמצא במרתף ביתו. טל בחר 1341 פריימים, מהם הרכיב  את הסרט.

ccf33ead-6af7-46f5-b54a-5a77e77821ac_bigthu.jpg

אייכמן – ההקלטות האבודות

בימוי: יריב מוזר | הפקה: קובי סיט, MGM TELEVISION, תדמור אנטרטיינמנט (SIPUR), Toluca Pictures, הפקת אליס תקשורת

שבועות ספורים לפני פתיחת משפט אייכמן הגיעו בדרך מסתורית לידיו של התובע, גדעון האוזנר, תמלילים של שיחות מוקלטות, שערך אדולף אייכמן עם עיתונאי נאצי הולנדי בשם ווילם סאסן – זאת, שנים ספורות לפני שהובא לישראל ע"י המוסד.

בניגוד לקו ההגנה שלו במשפט, בו ניסה אייכמן לשכנע שהיה רק בירוקרט שביצע פקודות, בהקלטות התגלה אייכמן מתוודה על תפקידו המשמעותי בתכנון וביצוע הפתרון הסופי. בהעדר סרטי ההקלטה, הראיה נפסלה לחלוטין.

לפני מספר שנים ההקלטות המקוריות נתרמו בחשאי לארכיון בגרמניה, אשר העמיד אותן לרשות הפקת הסרט, המעמיד את אייכמן למשפט מול עצמו בצבע מלא, וחושף את הגורמים והמניעים הנסתרים שפעלו להסתרת ההקלטות.

3619_edited.jpg

סבוי

בימוי והפקה: זהר וגנר.

סיפורה של כוכבה לוי, צעירה קשת יום ממוצא כורדי - תימני, שנתפסה כבת ערובה בזמן הפיגוע במלון “סבוי” (מרץ 1975) ובמהלכו של לילה אחד הפכה לגיבורה רבת תושייה וחסרת פחד. באמצעות ידיעת השפה הערבית קשרה יחסי קרבה ושיתוף עם מנהיג החוטפים, תיווכה בינו לבין נציגי הצבא, טיפלה בפצועים משני הצדדים, והעניקה תקווה לבני הערובה ולחיילים הצרים על הבניין, שהאירוע יגמר ללא שפיכות דמים נוספת. פריצת כוחות הביטחון למלון עם שחר, שמה קץ לתמימותה.

FYmsWRQWAAEoUQj.jpg

דעתו של החייל

במאי: אסף בנית | מפיק: שחר בן-חור

מאז קום המדינה קראה הצנזורה הצבאית את מכתבי החיילים בצה"ל באמתלה של שמירה על ביטחון שדה. אלא שבניגוד לנאמר לחיילים וללא ידיעתם, העתיקו אנשי היחידה חלקים מהמכתבים לפני שנמסרו ושמרו אותם במאגר מיוחד. המטרה הייתה לנתח את דעותיהם ורגשותיהם בשורה של נושאים שהוגדרו על ידי הפיקוד הבכיר והדרג המדיני. הממצאים נערכו והוכנסו לדו״ח סודי ביותר בשם ״דעתו של החייל". הדו״ח מספק הצצה נדירה למחשבותיהם האינטימיות של חיילי צה"ל בנושאים הרגישים והטעונים ביותר בחברה הישראלית –  היחס לערבים, מחיר המלחמה, יחסי אשכנזים-מזרחים ועוד. הסרט מציג את הסיפור הישראלי כפי שעולה מהדו"ח, שונה ממה שהכרנו, ומגלה מה בחרו שומרי הסוד לעשות עם מסקנותיו.

הנבחרות

במאית: אפרת שלום דנון | מפיקה: אסנת טרבלסי 

לאורך השנים נשים היוו מיעוט בכנסת ישראל. זכותן לבחור או להיבחר לא הייתה מובנת מאליה ועד היום הן נאבקות על מקומן. דרך ראיונות עם חברות כנסת, מומחיות ונשות תקשורת, בשילוב חומרי ארכיון נדירים, הסדרה מתעדת את מאבקן לייצוג בכנסת בכלל ובמוקדי קבלת ההחלטות הפוליטיות בפרט, לחקיקה העוסקת בענייני נשים ובמאבק באי השוויון המגדרי המוטמע ביחסי הכוחות בכנסת ועל האפשרות להתקדם לראשות מפלגה ולראשות הממשלה. ח"כיות בעבר ובהווה, ממפלגות שונות, מדברות בגילוי לב נדיר על דרכן לכנסת כנשים בפוליטיקה המקומית על כל גווניה.

3575_edited.jpg

המצלמה של דוקטור מוריס

בימוי והפקה: איתמר אלקלעי, מיטל צביאלי

טייס פרוע בחיל האוויר של הוד מלכותה ואשתו הצעירה בורחים מאירופה החרבה אחרי מלחמת העולם השנייה ומגיעים לאילת, עיר מפלט מבודדת בגבול ישראל מצרים וירדן.  שם בגן עדן, הם מקימים בועה בריטית בלב המדבר ומגדלים את ילדיהם לצד תנין יאור קטלני. תאונה מסתורית מביאה לפתחם ילדה יתומה, שמעוררת רוח רפאים נשכחת. עשרות שנים מאוחר יותר מצאנו את האוצר שהיה חבוי בארון של משפחת מוריס, עשרות סלילי 8 מ"מ שבהם צילם ד"ר מוריס את חיי המשפחה ביד מלאה כישרון. בעזרת סרטים אלה וקולותיהם של אשתו פיי ושלושת ילדיהם, אנו חושפים את סיפורם הנפלא על משפחה יוצאת דופן שהיא ממש כמו כולן.

101613000_3471869439509880_7120209638145916928_n.png

סרט בסנטר

במאים: קובי פרג' ומוריס בן מיור.

דיזנגוף סנטר מכיל בתוכו את הסיפור הישראלי כולו. מבוך שיש בו רשתות אופנה, קולנוע, חממה, חנות פיות וכשפים, כור אטומי, מנהרות, בריכה, חוות עטלפים. מהימים שעוד היה כרם של משפחת חינאווי והפך לצריפי שכונת נורדיה, שם התגוררו ניצולי שואה, מסמלת אדמת הסנטר את השינויים הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים שעברה החברה הישראלית. מהפיגוע ועד ביקורו של מייקל ג'קסון ממשיך הסנטר להיות סמל של תל אביב שמקפל בתוכו את הסיפור הישראלי.

מינכן 50 שנה אחרי

במאי: רומן שומונוב | הפקה: רונן מכליס בלזם

עוד לפני אולימפיאדת מינכן 72 התחילה היא הייתה משמעותית עבור שתי מדינות, המדינה המארחת, גרמניה, ראתה באירוע הזדמנות להציג עבור העולם את גרמניה (מערב גרמניה) החדשה, ולמחוק מהתודעה את גרמניה הנאצית, זאת שאירחה את האולימפיאדה הקודמת שהייתה בגרמניה – ברלין 36 .גם עבור מדינת ישראל זו היתה הזדמנות אדירה, למחוק את הצלקות מהשואה ולהוכיח שהפנים של ישראל קדימה, לאולימפיאדה הזאת יצאה משלחת ישראלית גאה, למרות שחלקם היו קרובים שנספו בשואה, הם הבינו שיש לארוע הזה משמעויות שהן גדולות יותר מספורט. וכך בסוף אוגוסט 1972 החלה האולימפיאדה "השמחה" (הכינוי שהגרמנים נתנו לאולימפיאדה)., אירוע עם המון משמעויות מעבר לגבולות הספורט. אך לאחר כעשרה ימים של ספורט ותחרויות, הוחלפו ההמנונים ביריות, כתוצאה מהאבטחה הרפה שהיתה בכפר האולימפי ובחסות חשכת הלילה, הצליחה לפרוץ אל תוך מתחם המגורים הישראלי כנופייה של 8 טרוריסטים. הם רצחו את מאמן ההיאבקות משה ויינברג ולקחו עשרה ישראלים בשבי. הטרוריסטים היו חברי תנועת "ספטמבר השחור" ומטרתם הייתה להציף את הבעיה הפלסטינית, כשעתיים לאחר הפריצה והחטיפה הם הוציאו רשימה של 235 אסירים פלסטינים העצורים בבתי כלא בישראל ודרשו את שחרורם, במידה ולא, הם יוציאו להורג שבוי ישראלי כל שעה. הסרט- "מינכן 50 שנים אחרי" – חוזר מצד אחד לאותו יום גורלי ה- 5 בספטמבר, יום שנע בין הכפר האולימפי לבין ממשלות ישראל וגרמניה ויוצר מסמך מותח ומרתק על ניסיון לחלץ שבויים מלב מגורי הספורטאים בכפר האולימפי. מצד שני, הסרט מעביר אותנו מסע ביחסי ישראל גרמניה החל מתקופת השואה ועד לאולימפיאדת מינכן ולנקודת ציון ההיסטורית הזאת, 30 שנה אחרי השואה - הגרמנים מקבלים הזדמנות להציל עשרה ספורטאים ישראלים ואולי לסגור מעגל סימבולי בתוך אולימפיאדה שערבבה בין ספורט, טרור ופוליטיקה.

WA-yamim2.jpg

ממעמקים קראתיך

ירון זילברמן.

סרטים שקיבלו תמיכה - נובמבר 2022